Pourquoi les Palestiniens s'opposent à "l'Accord du siècle" ? Mordechai Kedar

Publié le

Depuis que le président des États-Unis Donald Trump a commencé à parler de « l'accord du siècle », les palestiniens ont exprimé leur forte opposition avant même d'en avoir lu un seul mot. La question est de savoir pourquoi ? Les réponses sont nombreuses.

La réponse principale fondamentale est que les deux organisations palestiniennes principales, l'Organisation de libération de
la Palestine, l'OLP, et le mouvement de refus islamique, le Hamas, ne peuvent pas donc ne veulent pas d'un accord qui donnerait à Israël la légitimité de son existence comme État du peuple juif. La principale considération de l'OLP est nationale, elle affirme que la "Falestine" n'appartient qu'à la nation arabe et au peuple palestinien car il s'agit d'une partie indissociable du Moyen-Orient arabe. Il est donc impossible pour la Nation arabe et le Peuple palestinien de renoncer à un territoire d'autant plus que selon l'approche arabe, les Juifs ne sont pas une nation mais appartiennent à toutes les nations du monde d'où ils sont arrivés au cours des 130 dernières années.

Le Hamas s'oppose à l'existence même de l'État d'Israël dans une perspective islamique religieuse qui prétend que le judaïsme est nul ("Din Btl"), les Juifs ont été exilés par Allah et doivent rester en exil jusqu'au jour où il se convertiront à l'islam. Selon l'approche islamique la terre de Palestine est sacrée et elle doit rester sous les ailes de l'islam à jamais, il est impossible qu'elle passe à une autre religion qui a perdu sa validité.

                            

En outre, selon l'Islam, les Juifs doivent vivre sous les ailes de l'islam en tant que "dhimmis" (Ohel Dima) sans aucun droit à un État, à la souveraineté, à un gouvernement, à une armée ou à une police.  Par conséquent, selon cette approche islamique, l'accord de Trump ne peut être accepté car il accorde à Israël le droit d'exister en tant qu'État du Peuple juif.

 

Aux yeux des Arabes palestiniens, Trump s'est disqualifié du droit d'exprimer une opinion sur le conflit à partir du moment où il a adopté une position pro-israélienne et anti-palestinienne sur les deux points cruciaux du narratif palestinien : Jérusalem et les "réfugiés".

Pour l'OLP et le Hamas, Jérusalem-Est, y compris le Mont du Temple, doit être leur capitale, même si elle n'a jamais été la capitale d'aucun État arabe ou musulman, dans le seul but que Jérusalem n'appartienne pas à l'État d'Israël.

 

Ils réclament Jérusalem parce qu'ils comprennent que sans "Sion"(un des noms de Jérusalem), il n'y a pas de "Sionisme" et que le moyen le plus sûr d'acculer les juifs au désespoir est de leur enlever leur capitale historique. Eux-mêmes et leurs alliés arabes et musulmans consacrent des millions de dollars à l'effort visant à accentuer le rôle central de Jérusalem dans la lutte contre Israël, car la plupart des pays du monde ne reconnaissent toujours pas Jérusalem comme la capitale d'Israël ou comme partie de son territoire souverain. Par conséquent Jérusalem est le "maillon faible" vulnérable qu'il est possible de vaincre en frappant sans fin jour et nuit. Lorsque Trump a reconnu Jérusalem comme capitale d'Israël, légitimant l'existence même de l’État du Peuple juif, il s'est disqualifié comme médiateur honnête aux yeux des Palestiniens, des Arabes et des Musulmans.

 

Un autre problème douloureux est la question des réfugiés palestiniens depuis 1948. Elle est au cœur des préoccupations des réfugiés qui rêvent de retourner vivre en Israël et non pas dans un État palestinien. Le fait que beaucoup d'entre eux ne soit pas d'origine palestinienne n'est pas important à leurs yeux car les États Arabes, l'OLP, le Hamas, les organisations internationales telles que l'UNRWA et les pays qui les ont financés pendant toutes ces années ont entretenu l'espoir des réfugiés de retourner dans leurs maisons et villages qui n'existent plus. Le fait d'être réfugié est au cœur de la conscience palestinienne. Trump en osant réduire le soutien américain à leurs illusions a perdu toute légitimité à leurs yeux.

 

Un autre défaut majeur de "l’accord du siècle" est que cet accord implique d’autres parties arabes, telles que l’Égypte,
la Jordanie, l’Arabie saoudite et les Émirats arabes unis. C'est totalement inacceptable pour les porte-parole palestiniens puisqu’Arafat avait déterminé la règle de "l’indépendance de la décision palestinienne", c'est à dire que les Palestiniens sont les seuls à pouvoir décider de leur sort et de leur avenir. Arafat s'est donc opposé aux accords de Camp David entre Begin et Sadate (1978), qui ont été conclus sous les fortes pressions du président Jimmy Carter. Les Palestiniens s'opposent par principe à toute ingérence arabe dans leurs affaires - et évidemment à ce que leurs affaires fassent l'objet d'un accord entre l'Egypte et Israël. Ils ont vu Sadate comme un traître à la cause palestinienne parce qu'il accordait la paix à Israël sans résoudre le problème palestinien selon leurs voeux.

L'accord du siècle de Trump implique d'autres pays et les Palestiniens craignent de créer une situation dans laquelle Israël et des pays-tiers s'accordent sur une solution à laquelle les Palestiniens s'opposent, renforçant ainsi la position d'Israël dans le monde arabe. Cela pourrait donner lieu à des relations entre Israël et ces États, dans le but d'isoler les Palestiniens récalcitrants et de les inciter à accepter de signer des actes contraires à leurs intérêts et à leurs positions.

 

On sait maintenant que le gouvernement Trump prépare une conférence à Bahreïn qui traitera des aspects économiques de "L'Accord du siècle". Les porte-parole de l'OLP sont furieux car, à leur avis, traiter la question économique avant de résoudre tous les autres problèmes  comme Jérusalem, les réfugiés, les frontières, les colonies juives en Judée-Samarie, l'eau et la souveraineté est le résultat de la conception américaine selon laquelle l'argent, le travail et le développement économique peuvent tout résoudre. Selon eux, tous les problèmes qui ne sont pas encore traités doivent être résolus de manière satisfaisante avant de traiter des questions économiques. Ils se réfèrent à ces problèmes en les appelant des axiomes qui ne peuvent être ni contournés ni résolus par des moyens économiques.

 

Il est important de rappeler que derrière le Hamas et le Jihad Islamique il y a l'Iran qui s'oppose à tout accord mettant fin à la lutte contre Israël et qui enflamme la situation avec Israël chaque fois que l'envie lui en prend. En Israël il n'y a aucun désir populaire ou politique d'engager des pourparlers de paix tant que des missiles sont tirés sur Israël depuis Gaza. C'est ainsi que ces deux organisations ont le pouvoir d'empêcher tout progrès dans les négociations de "l'Accord du siècle" dont les chances de succès sont faibles.

 

Même si le gouvernement israélien et ses citoyens acceptent cet accord, cet acte n'aura que peu d'importance, car la probabilité que la partie palestinienne l'accepte est minime. Néanmoins, il est extrêmement important qu'Israël s'abstienne d'annoncer toute concession territoriale ou autre jusqu'à ce que l'autre partie signe un accord de paix permanent et mette fin à ses revendications contre Israël. Même si cet accord n'aboutit jamais, toutes les concessions unilatérales israéliennes seront consignées et rappelées à jamais et considérées comme la base de futures négociations.

 

Cela signifie que "l'Accord du siècle" finira probablement avec les autres plans de paix, rangés au fond d'un placard poussiéreux malgré les bonnes intentions de ceux qui les ont suggérés depuis le Plan de partition de 1947 jusqu'à aujourd'hui.
Un verset du Coran dit: "Allah est avec ceux qui sont patients",  les voisins d'Israël ont beaucoup de patience. Ils sont prêts à attendre et attendre jusqu'à ce qu'ils aient l'occasion de détruire Israël, alors pourquoi se donner la peine de lui accorder la paix ?
Adapté de l'hébreu par ©www.danilette.com

Le Professeur Kedar enseigne dans le département d'arabe de l'université Bar-Ilan et chercheur associé au Centre Begin-Sadate d'Etudes Stratégiques. Il a servi dans les Forces de Défense d'Israël 25 ans en tant que spécialiste du monde islamique et de la société palestinienne. Il participe régulièrement à des échanges et débats en arabe avec des partenaires du monde arabe.

 

מאז שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, החל לדבר על "עסקת המאה" הביעו הפלסטינים התנגדות עזה לתכנית זו, עוד לפני שראו אות אחת ממנה. השאלה היא למה? והתשובות רבות.
התשובה העיקרית, הבסיסית והעקרונית היא ששני הארגונים הפלסטינים העיקריים, הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ותנועת ההתנגדות האסלאמית (חמא"ס) אינם יכולים ולכן גם אינם רוצים לקבל שום עסקה שתיתן לישראל לגיטימציה לעצם קיומה כמדינת העם היהודי. השיקול העיקרי של אש"ף הוא לאומי שכן לטענתו "פלסטין" שייכת רק ללאום הערבי ולעם הפלסטיני כי היא חלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון הערבי, ולכן לא ייתכן שהאומה הערבית והעם הפלסטיני יוותרו על ארצם ליהודים שהם – על פי הגישה הערבית – אינם לאום אלא קהילות השייכות לכל אומות העולם שמהן הם הגיעו במהלך 130 השנים האחרונות.
חמא"ס מתנגדת לעצם קיומה של מדינת ישראל מתוך גישה אסלאמית דתית, הגורסת שהיהדות בטלה מן העולם ("דין באטל"), היהודים נזרקו על ידי אללה לגלות ושם הם צריכים לחיות עד שיתאסלמו. "ארץ פלסטין" על פי הגישה האסלאמית היא הקדש אסלאמי מקודש לאומה האסלאמית ואין דרך להוציא אדמת הקדש מתחת כנפי האסלאם ולתת אותה לדת אחרת שאיבדת את תוקפה.
בנוסף לכך, על פי האסלאם, היהודים חייבים לחיות תחת כנפי האסלאם כ"בני חסות" ("אהל ד'ימה") ללא שום זכות למדינה, ריבונות, ממשלה, צבא או משטרה. לכן, על פי הגישה האסלאמית הזו, עסקת טראמפ אינה יכולה להתקבל כי היא מעניקה לישראל זכות קיום כמדינת העם היהודי.
בעיני הפלסטינים, טראמפ פסל את עצמו מלהביע דעה בענייני השלום מהרגע שבו נקט עמדה חיובית לישראל ושלילית כלפיהם בשני עניינים הנוגעים לציפור נפשו של הנרטיב הפלסטיני: ירושלים והפליטים. על פי הגישה המשותפת לאש"ף ולחמא"ס, ירושלים המזרחית, כולל הר הבית, חייבת להיות בירתם למרות שמעולם לא הייתה בירה של שום מדינה ערבית או אסלאמית, רק כדי שהיא לא תהיה שייכת למדינת ישראל.
הם דורשים את ירושלים כי הם מבינים שבלי "ציון" אין "ציונות", והדרך הבטוחה להטיל ייאוש בקרב היהודים היא לקחת מהם את בירתם ההיסטורית, ירושלים. לכן הם, ועוזריהם הערבים והמוסלמים, מקדישים מיליונים רבים למאמץ להדגיש ולשמר את המרכזיות של ירושלים במאבק נגד ישראל, שכן רוב מדינות העולם עדיין לא מכירות בירושלים כבירת ישראל או כחלק משטחה הריבוני של ישראל, ולכן ירושלים היא "חוליה חלשה" שאם רק יכו עליה יומם ולילה היא תישבר. למרות דעתם וגישתם, טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל וכך הוא נתן גושפנקא של לגיטימציה לעצם קיומה של מדינת העם היהודי ולכן הוא הוציא את עצמו ממעמד של "מתווך הגון" בעיני הפלסטינים, הערבים והמוסלמים.
בעיה כאובה אחרת היא עניין הפליטים הפלסטינים מאז 1948. הבעיה הזו היא המרכזית בעיני הפליטים שכן הם עדיין חולמים לחזור לתוך מדינת ישראל כדי לחיות בה ולא בשום מדינה פלסטינית. העובדה שחלק ניכר מהם אינו פלסטיני במקור אינה משחקת תפקיד בעיניהם, שכן מדינות ערב, אש"ף, חמא"ס, ארגונים בינלאומיים דוגמת אונרו"א ומדינות שמימנו אותם כל השנים, שימרו את תקוות הפליטים לחזור יום אחד לבתיהם ולכפריהם שאינם קיימים עוד. אתוס הפליטות הוא מרכזי בהוויה הפלסטינית ואילו טראמפ העז לצמצם את התמיכה האמריקנית בהם. גם עניין זה מעיב על הלגיטימציה של טראמפ כמי שמנסה לפתור את הבעיה הפלסטינית.
פגם גדול נוסף ב"עסקת המאה" הוא שעסקה זו מערבת צדדים ערביים אחרים, כמו מצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות. עניין זה לחלוטין לא מקובל על דוברי הפלסטינים שכן כבר ערפאת קבע את כלל "עצמאות ההחלטה הפלסטינית" כלומר שהפלסטינים הם היחידים שמותר להם להחליט על גורלם ועתידם. לכן ערפאת התנגד לפרק הפלסטיני בהסכמי קמפ דיויד בין בגין וסאדאת (1978) שהושגו בלחץ הנשיא ג'ימי קרטר. הפלסטינים התנגדו באופן עקרוני לכל עיסוק ערבי – ובוודאי הסכם בין ישראל ומצרים – בעניינם, ולכן ראו בסאדאת אדם שבגד בפלסטינים, הן בגלל שהעז לטפל בבעייתם ללא סמכות וללא רשות, והן בגלל שנתן שלום לישראל מבלי שהבעיה הפלסטינית נפתרה לשביעות רצונם. "עסקת המאה" של טראמפ מערבת מדינות אחרות והפלסטינים חוששים מיצירת מצב שבו ישראל והמדינות האחרות מסכימות יחד על משהו שהפלסטינים מתנגדים לו, וכך ישראל מקבלת חיזוק לעמדתה מצדם של אישים ומדינות בעולם הערבי. מצב זה עלול להביא להתקרבות בין ישראל ומדינות אלה במטרה לבודד את הפלסטינים "הסרבנים" ולהפעיל עליהם לחץ כדי שיסכימו לחתום על דברים המנוגדים לעמדתם ולאינטרס שלהם.
בימים אלה נודע שממשל טראמפ מכין וועידה בבחריין שתעסוק בהיבטים הכלכליים של "עסקת המאה". דוברי אש"ף משתוללים מכעס שכן, לדעתם, הטיפול בסוגיה הכלכלית לפני שנפתרו כל שאר הבעיות – ירושלים, הפליטים, הגבולות, היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, המים, הריבונות – משקפת תפיסה אמריקנית הגורסת שניתן לפתור כל בעיה באמצעות הכסף, העבודה והפיתוח הכלכלי. בראייתם, כל הבעיות שעדיין לא מטופלות חייבות להיפתר לשביעות רצונם המלאה לפני העיסוק בעניין הכלכלי. הם מכנים את הסוגיות הללו בכינוי "מוסלמאת" ("אכסיומות"), שלא ניתן לעקוף אותן או לפתור אותן באמצעים כלכליים.
חשוב לזכור שמאחורי חמא"ס והג'יהאג האסלאמי הפלסטיני עומדת איראן, והיא מתנגדת לכל הסדר שישים קץ למאבק בישראל. שני ארגונים אלו מציתים את המצב עם ישראל בכל פעם שנראה להם לעשות זאת, ובישראל אין רצון – עממי ופוליטי – לנהל משא ומתן כאשר נורים טילים מעזה לישראל. כך יכולים שני ארגונים אלו לעצור כל התקדמות במשא ומתן ליישום "עסקת המאה", ולכן התקווה שעסקה זו אכן תצא לפועל איננה גדולה.
גם אם ישראל, הרשמית והעממית, תקבל את "עסקת המאה" לא יהיה לכך משמעות רבה, שכן הסיכוי שהצד הפלסטיני יקבל אותה נמוך מאוד. עם זאת חשוב מאוד שישראל לא תכריז על ויתורים – טריטוריאליים ואחרים – כל עוד הצד השני לא חותם איתה על הסכם שלום קבוע וסוף התביעות מישראל, שכן ויתור ישראלי חד צדדי ייזכר לתמיד, וכל משא ומתן שיהיה – אם יהיה – בעתיד, יתחיל מהמקום שישראל ויתרה עליו במסגרת "עסקת המאה" גם אם לא תצא לפועל.
מסיבות אלה ואחרות יש סיכוי סביר ש"עסקת המאה" תצטרף אל המדף שעליו מעלות אבק "תכניות השלום" הרבות שהועלו על ידי אנשים טובי לב וטהורי כוונות מאז 1947 ("תכנית החלוקה") ועד ימינו אלה.
בקוראן יש פסוק האומר: "אללה הוא עם בעלי הסבלנות", ולשכנים של ישראל יש סבלנות רבה. הם ימתינו וימתינו עד שתיקרה בידיהם ההזדמנות לחסל את ישראל, אז למה לתת לה שלום?

Publié dans Mordechai Kedar

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article

ixiane 27/01/2020 16:45

Il ne faut pas chercher trop loin ! Le coupable est l'imposture de l' ISLAM conquérante !!! ISRAEL n'est qu'une étape , les autres suivront !!!

Hamdellah Abraz 24/05/2019 22:30

La solution au volet israélo-arabo/palestinien réside notamment et surtout dans la "nécessité à faire amener" les 22 pays islamo-arabophones,( ou du moins les poids lourds) de cesser leurs attaques dans leurs médias et autres lieux de propagande anti-juifs, écoles, mosquées, .... d'établir les relations diplomatiques avec ISRAEL à l'instar des pays démocratiques, développés, civilisés...Une multitude de moyens tous pacifiques les uns et les autres existe à cet effet. Car la source des maux que rencontre ISRAEL avec ses voisins arabo-palestiniens se trouve principalement et pour une grande part dans ces pays de la "ligue" arabe et ceux de l'OCI, où les citoyens/sujets sont abreuvés au quotidien par le poison anti-judaïsme. La bataille contre l’anti-sémitisme est d’abord idéologique... Une autre source de maux réside dans le comportement avéré anti-juif, non apparent, sournois, de courants politico-religieux en Occident qui ont laissé faire l’apparition de l’islamisme politique, foncièrement anti-israélien sur leurs sols mêmes.

Hamdellah Abraz 24/05/2019 21:02

La solution au volet israélo-arabo/palestinien réside notamment et surtout dans la "nécessité à faire amener " les 22 pays islamo-arabophones, ( ou du moins les poids lourds) de cesser leurs attaques dans leurs médias et autres lieux de propagande anti-juifs, écoles, mosquées, .... d'établir les relations diplomatiques avec ISRAEL à l'instar des pays démocratiques, développés, civilisés...Une multitude de moyens tous pacifiques les uns et les autres existe à cet effet. La source des maux que rencontre ISRAEL avec ses voisins arabo-palestiniens se trouve principalement et pour une grande part dans ces pays de la "ligue" arabe et ceux de l'OCI, où les citoyens/sujets sont abreuvés au quotidien par le poison anti-judaïsme. La bataille contre l’anti-sémitisme est d’abord idéologique... Une autre source de maux réside dans le comportement avéré anti-juif, non apparent, sournois, de courants politico-religieux en Occident qui ont laissé faire l’apparition de l’islamisme politique, foncièrement anti-israélien sur leurs sols mêmes.

deborah ohayon 23/05/2019 10:34

je souscris pleinement a cette analyse brillante en plus pourquoi changer de position fonds de commerce qui marchent si bien les menaces le chantage la propagande les mensonges les attentats partout dans le monde les roquettes le feu etc et l argent qui rentre il n y a que les elus qui en jouissent les autres montons enrages sont maintenus dans un esprit de revolte mortifere ideologique contre Israel les juifs et cela durera jusqu a quand Dieu seul le sait.......apres tout tout le monde s en accommode jusqu au faux pas de ......

deborah ohayon 23/05/2019 10:34

je souscris pleinement a cette analyse brillante en plus pourquoi changer de position fonds de commerce qui marchent si bien les menaces le chantage la propagande les mensonges les attentats partout dans le monde les roquettes le feu etc et l argent qui rentre il n y a que les elus qui en jouissent les autres montons enrages sont maintenus dans un esprit de revolte mortifere ideologique contre Israel les juifs et cela durera jusqu a quand Dieu seul le sait.......apres tout tout le monde s en accommode jusqu au faux pas de ......